ליאם מימון השקעות בע"מ נ' רחמים

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר על סך 110,000 ₪ , שנמשך על ידי המבקש ובקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

תמצית העובדות וההליכים

המבקש עבד כעובד שכיר בחברת אייל בן שחר בע"מ. החברה בה עבד הייתה חייבת כספים לחברת טראנס סחר בע"מ. משנכנסה חברת אייל בן שחר בע"מ להליכי פירוק דרשה ממנה חברת טראנס סחר בע"מ בטוחה כלשהי להבטחת תשלום חובה עד לסיום הליכי הפירוק. מר אייל פרץ, מנהלה ובעליה של חברת אייל בן שחר בע"מ , שהוא גם קרוב משפחתו של המבקש, פנה למבקש וביקש ממנו שייתן לחברת טראנס סחר בע"מ 5 שיקים ע"ס כולל של כ-500,000 ₪ (להלן-השיקים). בלחצה של חברת טראנס סחר בע"מ ולאחר שנציגיה הבטיחו לו כי לא יעשה שימוש בשיקים והם ישמשו לביטחון בלבד עד לסיום הליכי הפירוק של חברת אייל בן שחר בע"מ, מסר המבקש את השיקים לחברת טראנס סחר בע"מ.

כחודש לאחר מסירת השיקים, זומן מר אייל פרץ לחקירה עקב חשד להלבנת הון בגין אותה חשבונית מס שנתנה חברת טראנס סחר בע"מ בגין השיקים. לדברי חוקרי המכס, החשבונית שנתנה חברת טראנס סחר בע"מ כנגד השיקים הינה חשבונית פיקטיבית אשר מטרתה הלבנת כספים.

בניגוד למוסכם, סיחרה חברת טראנס סחר בע"מ את השיקים למשיבה. משלא כובדו השיקים, הגישה המשיבה בקשה לביצועם של 2 שיקים מתוך ה-5 בשני תיקי הוצל"פ שונים. בתיק הראשון הוגשה התנגדות במועד , ההליכים עוכבו והדיון בהתנגדות הועבר לכב' השופטת לוי (ת"א 15301-10-10). ביום 16.11.10 החליטה כב' השופטת לוי ליתן למבקש רשות להתגונן.

בתיק דנן, נראה כי ההתנגדות הוגשה באיחור, אם כי אישור מסירת האזהרה לא הוצג בפני כדין. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיק ובקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן למבקש רשות להתגונן.

הבקשה להארכת המועד

המבקש טען כי יתכן שהאזהרה הומצאה לו, אך בטעות ועקב חוסר ניסיונו בהליכים משפטיים סבר שהמדובר במסמך הקשור לתיק האחר המתנהל נגדו בגין שיק על סכום זהה ועובדות התיק זהות לתיק זה,בו כבר הוגשה התנגדות כדין ועוכבו ההליכים נגדו (ת"א 15301-10-10). לראשונה נודע לו על קיום תיק נוסף זה לאחר שננקטו הליכי הוצל"פ נגדו , לרבות הוצאת צו הבאה כנגדו (סעיפים 4-6 לתצהיר המבקש שצורף להתנגדות).

המשיבה טענה כי ההתנגדות הוגשה באיחור ובטעותו של המבקש אין משום "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

כאמור לעיל, אישור מסירת האזהרה לא הוצג בפני כדין. כך שטענת המשיבה כי ההתנגדות הוגשה באיחור לא הוכחה כדין. אך, גם נניח שההתנגדות אכן הוגשה באיחור, בנסיבות העניין, אין בכך כדי לנעול את דלתות בית המשפט בפני המבקש.

הלכה פסוקה היא כי מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בתי המשפט, בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל, או רשלנות, איננה רצויה (ע"א (מחוזי ב"ש) 99/ 1068 היבש נ' גבעתי ,פדאור 00 (4) 391(2000) ורע"א 1458/00 גבעתי נ' היבש, תקדין-עליון, 2000(2), שבו אושרה החלטת ביהמ"ש המחוזי), ועלולה לפגוע בתחושת הצדק ובזכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה (רע"א 89 / 544 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647, 650(1990). לפיכך, נקבע כי "במקרים הראויים יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו הטבועה ויאפשר הארכת מועד, על מנת שלא להפוך את סדרי הדין "למיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" (דנג"ץ 5566/98 צירינסקי נ' סגן נשיא בית המשפט השלום בחדרה, דינים עליון 1998 (9) 247 (1998)). ישנם מקרים בהם גם בהעדר "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ההתנגדות "האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו".(רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה, תק-על 2000(4) 220(2000).

עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי:-

"בסעיף 90, לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984, נקבע כי רשם רשאי לדון, להחליט ולהורות "ככל שיראה לנכון", בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך. הסמכות להאריך מועדים (שבחוק) רחבה יותר מהסמכות על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מאחר שלא קיימת ההגבלה של "טעמים מיוחדים" הרחבה זו מחייבת לתת את הדעת גם לגופו של עניין." ..."טעות של בעל דין או עורך דינו, שגרמה לאיחור ואפילו רשלנותם שגרמה לאיחור, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד ובלבד שבעל הדין, כפי שעשתה המבקשת, אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר את סיבת התקלה" (ע"א 01 / 1229 (מחוזי ב"ש ) בוקסבאום נ' מלכה [פדאור 02 (3) 427(2002)(ההדגשות שלי- י.ג.).

במקרה דנן, נראה כי המבקש טעה בתום לב בסוברו כי המסמכים שהומצאו לו בתיק זה מתייחסים לתיק ההוצאה לפועל האחר שפתחה המשיבה נגדו בגין שיק על סכום זהה שמשך המבקש ועובדות התיק זהות לתיק זה. המבקש הסביר את סיבת התקלה בבקשתו והסברו לא נסתר בחקירתו. בנסיבות אלה, יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.

נוסף על כך:-

"הלכה פסוקה היא, שהליך התלוי ועומד לפני בית המשפט מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הליך אחר באותו עניין (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי-פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 683; המ' 132/56; המ' 177/81). טעמה של ההלכה הוא, שאם ממילא עניין מסוים תלוי ועומד לפני בית המשפט וטרם נדון, אין הצדקה למנוע הגשת הליך אחר, אשר נסב על אותו עניין והוגש באיחור, שהרי לא נגרם עיכוב בעבודת בית המשפט ולא עינוי דין לצדדים."(בש"א 89 / 356 בריק נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מג (4) 22, 27(1989)).

במקרה דנן, במועד הגשת ההתנגדות היה תלוי ועומד לפני בית המשפט הליך אחר באותו עניין. קרי: דיון בהתנגדות שהגיש המבקש נגד המשיבה בעניין שיק נוסף מסדרת שיקים שמשך המבקש באותו עניין(ת"א 15301-10-10). לא ברור מדוע בחרה המשיבה להגיש את השיק נשוא תיק זה לביצוע בתיק נפרד. אך, ברור כי במועד הגשת ההתנגדות בתיק זה, לא גרם האיחור בהגשת ההתנגדות בתיק זה לעינוי דין למשיבה. זאת, עקב קיומו של הליך אחר באותו עניין. הטענה כי בסופו של דבר ניתן נגד המבקש באותו עניין פסק דין בהעדרו מישיבת הוכחות עקב מחלתו-אין בה כדי לשנות עובדה זאת. נראה, שדווקא העובדה שהמשיבה בחרה להגיש את השיק נשוא תיק זה לביצוע בתיק נפרד גרמה הוצאות מיותרות למבקש , כפילות דיונים ובזבוז זמן שיפוטי לריק.

בנסיבות אלה, ולאור כל האמור לעיל, אין לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקש ויש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות.